כמטפל, ועוד לפני כן כאדם חושב וסקרן, תמיד מצאתי ערך עצום בנקודת המפגש שבין פילוסופיה, אמנות ונפש האדם. מתוך החיבור הזה בחרתי להעמיק ולהשתלם בתוכנית "פוטותרפיה - צילום ככלי טיפולי" במרכז לפיתוח אישי ומקצועי בחינוך ובחברה באוניברסיטת תל אביב. התוכנית העניקה לי כלים מובנים ומוסמכים לקחת את עולם הצילום והאסתטיקה, ולהפוך אותו לפלטפורמה טיפולית עמוקה, בטוחה ומקצועית.

 

למי מתאים הכלי הטיפולי של הפוטותרפיה?

•    אנשים של אסתטיקה ואמנות ויזואלית – יוצרים, מעצבים, צלמים, חובבי אמנות, או פשוט אנשים שהעולם החזותי והאסתטי קרוב לליבם. עבורם, הדימוי הוויזואלי הוא דרך טבעית, עשירה ומדויקת יותר לבטא את עצמם מאשר מילים בלבד.
•    אנשים סקרנים שאוהבים לגלות דברים נסתרים – אנשים בעלי חשיבה חוקרת שאוהבים לגלות משמעויות נוספות במציאות היומיומית. הצילום הטיפולי מאפשר להפנות את המבט לפרטים הקטנים ביותר – לאור, לצל, ולמה שחבוי בשוליים – ולגלות דרכם תובנות מפתיעות על עצמם ועל הסיפור שלהם.
•    אנשים שמחפשים חיבור לחוויה חושית ולרגע הזה – עבור אנשים שנוטים לחשוב יותר מדי, לנתח הכול בצורה אינטלקטואלית ולפעמים להתנתק מהחוויה החיה. המצלמה והצילום מזמינים אותם לעצור, להביט סביב, להשתמש בעיניים ובחושים, ולהתחבר בחזרה אל ה-'כאן ועכשיו' בצורה פשוטה ונוכחת.
•    אנשים שמחפשים "מתווך" בטוח לקשר הטיפולי – לכל מי שמתקשה להיחשף באופן ישיר או מרגיש מאוים מהאינטימיות של טיפול "קלאסי". התמונה מאפשרת להביט קודם כול עליה – ורק אז להביט פנימה, אל תוך שאלות של זהות, משמעות, אותנטיות וחופש בחירה.