​​היתרון המרכזי של הגישה הוא שהיא מציעה מסגרת עמוקה ומאתגרת להתבוננות פנימית. בעוד שגישות טיפוליות אחרות עשויות להתמקד בסימפטומים, טראומות עבר או שינוי דפוסי התנהגות וחשיבה, הטיפול הקיומי מעודד את האדם להתמודד עם שאלות יסוד על קיומו כאדם בעולם. הטיפול הקיומי מסייע להבין את מקורות החרדה והתקיעות מתוך ההכרה בפחדים הקיומיים, מעודד את המטופל או המטופלת להתמודד איתם ומחזק את יכולתו ליצור משמעות לחייו. בכך, במקום לחפש תיקונים מהירים ונקודתיים, הטיפול הקיומי מניח שהתמודדות כנה ומעמיקה עם המצוקות הקיומיות תוביל לצמיחה, לחוזק פנימי ולחיים אותנטיים יותר.​​​

 

נושאים מרכזיים שבהם עוסק הטיפול הקיומי הם:​​

• התמודדות עם חרדה קיומית: הגישה אינה רואה את החרדה הקיומית כהפרעה שיש לרפא אלא כתגובה טבעית להתמודדות עם מצבים קיומיים בחיים, ועל-כן מלמדת להתמודד עמה ולאפשר לה להיות כוח מניע חיובי ומעודד צמיחה בחיי האדם.

• התמודדות עם מוות ואובדן: ההכרה בסופיות החיים וההתמודדות איתה מעוררות חרדה, אשר למרות הקושי והכאב הבלתי נמנעים שבה היא עשויה גם להוות מנוף לבחירות משמעותיות ולחיים מלאים ומספקים יותר.

• התמודדות עם בדידות: תחושת הבדידות הקיומית נובעת מכך שרק האדם עצמו יכול לחוות את חייו, והטיפול הקיומי מאפשר מבט ישיר ואמיץ באותה בדידות קיומית ובחינת האופן שבו ניתן לקיים בצילה מערכות יחסים כנות ומשמעותיות עם אנשים אחרים.

• התמודדות עם חווית חוסר משמעות: הגישה מעודדת מטופלים ומטופלות לחפש משמעות אישית בחייהם בהיעדר משמעות אוניברסאלית, בצל חווית האבסורד של קיום אנושי חסר תכלית נתונה וידועה מראש.

• התמודדות עם מצבי אי-ודאות ולקיחת אחריות: הגישה מסייעת לאדם להתמודד עם הקושי באי-הוודאות לגבי ההשלכות של בחירותיו ועם לקיחת האחריות על אותן בחירות, ובכך מחזקת את היכולת של המטופל או המטופלת לבחור באומץ את הבחירה האותנטית ביותר עבורם ולקחת אחריות עליה.